החלטה בתיק ת"ט 41811-08-10

בתיק זה הוגשו לביצוע שבעה צ'קים שמשכה המבקשת לפקודת המשיבה, ע"ס 7,200 ש"ח כל אחד לזמני פרעון עוקבים מיום 30/6/08 ועד 30/12/08. כל הצ'קים הוחזרו מסיבת "א.כ.מ.".

ההתנגדות הוגשה באיחור, לפי קביעתו של רשם ההוצל"פ.

המבקשת בהתנגדותה פירטה כי המשיבה (להלן: " בלאנק") וחברה בשם סאבקו התקשרו בשותפות בחלקים שווים והקימו את המבקשת (להלן: " בלסא"). לפי הסכם השותפות היה על בלאנק לדאוג לייבוא, אספקה והמצאת הסכם בלעדיות למוצרי AEG. עבור מלאי המוצרים הללו מסרה בלסא לבלאנק את הצ'קים נשוא בקשת הביצוע, אך בלאנק יצאה מהשותפות יחד עם הזיכיון למוצרי AEG, וכך הפכו מוצרי AEG לחסרי תועלת לבלסא, שלא היתה יכולה לעשות בהם שימוש ללא הבלעדיות בשיווקם. בנוסף צויין כי על סאבקו היה לדאוג למוצרים והסכם בלעדיות במוצרי "ריובי", וזאת נעשה. המבקשת טוענת כי הצ'קים הפכו לחסרי תמורה, והיא נאלצה לבטלם. עוד נטען כי המבקשת נותרה ללא פעילות עסקית, ונמכרה. המבקשת טוענת כי המוצרים בחזקתה, היא מוכנה להחזירם לבלאנק, ואינה צריכה לשלם עבורם. בין הטענות מצוייה גם הטענה לפיה התביעה מוגשת בחוסר תום לב שכן מנהל המשיבה הינו גם מנהל המבקשת מכח השותפות.

ביום 4/1/11 התקיים בפניי דיון, המצהיר מטעם המבקשת, מר חיוט נחקר נגדית, הוגשו מוצגים, וב"כ הצדדים הגישו סיכומים בכתב.

דיון

הארכת מועד

המצהיר מטעם המבקשת נחקר, לבקשתי, במאוחד על הבקשה להארכת מועד ועל ההתנגדות, וזאת מהטעם שנימוקי ההגנה לגופו של עניין הם חלק מן השיקולים להארכת מועד. על כן אני דוחה את טענת המבקשת לפיה משנחקר המצהיר אודות נימוקי ההתנגדות אין עוד מקום לדון בבקשה להארכת מועד. ההיפך הוא הנכון, נקבע כי נימוקי ההגנה לגופם אינם יכולים להחליף טעמים להארכת מועד, ובמיוחד, כמו במקרה דנן, בו מדובר במועד שנקבע בחיקוק, ויש צורך בטעמים מיוחדים שיירשמו. המצהיר מטעם המבקשת טען כי לא קיבל את אישור המסירה וכי הוא "נחתם בידי אחד השותפים בחברה" עימם הוא נמצא בהליכים משפטיים לפירוק השותפות, ולכן אינו יודע ע"י מי מהם נחתם ( סעיפים 2 ו-3 לתצהיר התומך בבקשה להארכת מועד). המצהיר שמר על ערפול בתצהירו, לא טען כיצד הוא יודע כי אישור המסירה נחתם ע"י אחד מהשותפים, אך אינו יודע מי, לא טען כי הוא מצוי בסכסוך עם כל השותפים, ובעיקר לא טען מתי נודע לו אודות ההליכים. בחקירה הנגדית נחלשה גיסתו עוד, עת הוצג לו אישור המסירה שנמסר ליואל, שותף במבקשת ומנהל בסאבקו, היושבת באותו מען של המבקשת (אישור המסירה מיום 7/6/10, מש/1 ). עוד התברר כי בניגוד לטענת הסכסוך, שלא נטענה במפורש, הרי שהמצהיר מטעם המבקשת ואותו יואל, וכן סאבקו, בלסא ונתבעים אחרים הינם נתבעים ע"י בלאנק בתיק בית משפט השלום בתל אביב 48378-10-10, מיוצגים יחד, והגישו כתב הגנה אחד (כתב ההגנה מיום 19/12/10, מש/6 ). לעניין מועד הידיעה אודות ההליך, נמצא כי הידיעה הגיעה אל המצהיר מאת חב' גמל שריג, שרכשה את בלסא, והיתה צריכה לשלם לה תשלומים חודשיים. המצהיר טען כי נודע לו מספר ימים לאחר שנודע לגמל שריג ( פרוטוקול, עמ' 4, שורות 11-28). לאחר התנגדות ב"כ המבקשת והצגת מש/2 , החלטת כב' הרשמת באום מיום 2/5/10 על הטלת העיקול, שינה המצהיר את גרסתו, טען כי את התשלומים מגמל שריג מקבלת המבקשת כל רבעון, ויתכן כי גמל שריג סברו שהוא יודע, אך לא ידע להסביר הכיצד הוגשה ההתנגדות 3 חודשים לאחר הטלת העיקול ( פרוטוקול, עמ' 5, שורות 5-10).

לסיכום מועד הגשת הבקשה, אני קובעת כי הבקשה הוגשה באיחור ללא הסבר ממשי, שנתמך בתצהיר או בעדות המצהיר. טענות חדשות של ב"כ המבקשת בסיכומים אינן נלקחות כמובן בחשבון בהחלטה.

נימוקי ההגנה

גרסת המצהיר נחלשה עד מאד גם בעניין זה, במספר רכיבים. ראשית התברר כי המבקשת, בניגוד לטענה הברורה בסעיף 13 לתצהיר התומך בהתנגדות לביצוע שטר, לא נתנה הוראת ביטול לצ'קים, כיבדה צ'קים רבים לפני כן, אלא הצ'קים חזרו בהעדר כיסוי (כפי שעולה בבירור מפניהם): "לא היה כסף באותה תקופה בחברה והם חזרו מסיבת א.כ.מ אם איני טועה. אבל בלי שום קשר הוא התבקש במשך כל התקופה הזו לבוא ולקחת את מה שהוא הביא איתו. אף אחד לא ביטל את השיקים האלה אם זו שאלתך" ( פרוטוקול, עמ' 9, שורות 13-17).

גרסת המצהיר נחלשה, אם לא נסתרה כליל, גם בעניין המהותי היחיד שהועלה כהגנה והוא הפרת ההסכם ע"י בלאנק בכך שלא מסרה לבלסא הסכם בלעדיות למוצרי AEG. מאחר והמבקשת לא הציגה את ההסכם, שאלת קיומו הועלתה רק בדיון (ביוזמתי), והסכם המייסדים צורף לסיכומי המבקשים ללא התנגדות. בהסכם אין מילה אחת על התחייבות בעניין מוצרי AEG, וגם המבקשת טוענת כי ההתחייבות שהיתה בעניין מוצרי "ריובי" קויימה. המצהיר טען טענות סותרות בעניין. בתצהירו ( סעיף 8) טען מר חיוט: "המשיבה הגיעה להבנות והסכמות בע"פ עם סאבקו, שהמשיבה תדאג לייבוא והספקה של חלפים מתוצרת AEG, מכירת פעילות AEG והמצאת מסמך המקנה לה בלעדיות בכל הקשור בשיווק מוצרי AEG". בדיון טען: "אנחנו בתור בלסא לא קיבלנו בלעדיות עבור המוצרים של א.א.ג, מה שכן קיבלנו דרך בלנק התחייבות או הבטחה שהוא הבלעדי שלהם ותוך כדי הבטחה שהוא יוצק תוכן לתוך בלסא, קנינו את כל חלקי החילוף של מוצרי א.א.ג שהיו קיימים אצלו. אם הייתה לו בלעדיות או לא, לא ראינו אלא רק שמענו. את מה שהיה לו אם היה לו הוא לקח... לא. זה מה שידעתי באותה תקופה. מה שאני אומר זה שאת מה שהוא הביא איתו הוא יצא עם זה החוצה והשאיר את בלסא בלי כלום, אם היה לו או לא היה לו את זה אני לא יודע" ( פרוטוקול, עמ' 7, שורות 1-11). בכתב ההגנה בתיק האחר מיום 23/12/10 לא נטען דבר לעניין בלעדיות של המשיבה בשיווק מוצרי AEG, אלא רק להצגת מצג של היותה נציגות, "ברם ובכל מקרה, ל- AEGהיו בתקופה הרלוונטית מספר סיטונאים בישראל שמכרו את מוצריה וכנראה שהתובעת ביניהם" ( סעיף 12 לכתב ההגנה, מש/6). ויודגש, אין מדובר באי דיוק קל, המדובר בעילת ההגנה היחידה שהמשיכה והתבדתה במהלך החקירה הנגדית. בכתב ההגנה מש/6 נטען בסעיף 10 כי "מאחר והתובע 1 הציג את עצמו כמי שלתובעת 2 [בלאנק, ג.ס.ב.] שהינה חברה שבשליטתו יש קשרים עם יצרנית כלי העבודה "ריובי", התקשרו סאבקו והתובעת 2 בהסכם לייסוד חברה בשם בלסא בע"מ". כלומר שהטעם להסכם המייסדים לא היה כל סיכום בעניין AEG, אלא רק בעניין "ריובי" וכאמור בסעיף 9 לתצהיר מר חיוט, התחייבות זו קויימה. טענת המבקשת לכשלון תמורה בעניין רכישת חלפי AEG לאחר שהמשיבה לא מסרה לבלסא כתב בלעדיות נתבדתה. התברר כי למשיבה לא היתה בלעדיות, והשותפים ידעו זאת, התברר כי הצ'קים נמסרו עם צ'קים נוספים, שנפרעו החל מחודש מרץ 2007, ושנמסרו לא רק עבור חלפים של AEG אלא גם עבור חלפים וציוד של "ריובי" ואף עבור מכשירי חשמל של AEG ( פרוטוקול, עמ' 5 שורה 31 עד עמ' 6 שורה 3, עמ' 8 שורות 23-30 והמוצגים מש/3 , מש/4 ו מש/5 ). אם אין די בכך הודה המבקש כי בלסא רכשה מוצרים מ AEG ( שם , וסעיף 12 לכתב ההגנה, מש/6 ), וכי הוא כיום היבואן הבלעדי של מוצרי AEG ( פרוטוקול, עמ' 8 שורות 31-32).

הטענה היחידה הראוייה לבירור היא תום הלב בהגשת הבקשה לביצוע. קיים מצב מוזר ביותר בו בעל המניות במשיבה הינו גם בעל המניות במבקשת, ויתרה מזאת חתם על הצ'קים יחד עם מר חיוט. עוד התברר בחקירה הנגדית כי המשיבה אינה מי שהיתה צד להסכם המייסדים, נ. בלנק יבוא ושיווק בע"מ, ח.פ. 51-258321-2 ממגדל העמק (להלן: " נ. בלנק"), אלא חברה אחת, אליה הסבה נ. בלנק את הצ'קים: בלאנק יבוא ושיווק בע"מ, ח.פ. 51-402037-3 מחינתון. למותר לציין כי על אף שנ. בלנק הינה חייבת בצ'קים כמסבה, היא לא נתבעה בבקשת הביצוע, ולא הובהר הקשר בין החברות ויסודות אחיזתה של המשיבה בצ'קים. המשיבה גם אינה צד לתיק המתנהל בתל אביב. בשלב זה של הדיון מהווה הגנת המבקשת כלפי הצד הקרוב הגנה גם כלפי הצד השלישי, עד אם יוכיח האחרון, הוא המשיבה בפנינו, כי אחיזתו הינה כשורה. טענת ב"כ המשיבה בסיכומיו לפיה "אם אומנם פורקה השותפות והמבקשת אינה פעילה עוד, איזה חוסר תום לב יש בכך שאחד מבעלי המניות מבקש לקבל תמורה בגין השיקים שניתנו לו על ידי החברה עבור סחורה שסופקה לחברה" ( סעיף 56 לסיכומים סיפא) מחזקת את מסקנתי, כי אין לסגור את דלתות בית המשפט בפני המבקשת, עד שיתברר מקור זכותה של המשיבה לתבוע את ביצוע הצ'קים.

כאמור לעיל, ולאור האיחור בהגשת ההתנגדות והחלשות נימוקי ההגנה, עד כמעט דחייתם, אני קובעת כי המועד יוארך וההתנגדות תתקבל רק בתנאי שהמבקשת תפקיד בקופת בית המשפט את סכום קרן הצ'קים בסך 50,400 ש"ח תוך 30 יום. ניתן להמיר את הפקדת המזומן בערבות בנקאית צמודה לטובת המשיבה.

הוצאות הבקשות ושכ"ט עו"ד ייקבעו בפסק הדין ולפי תוצאותיו, לאור אי הוודאות בשלב זה בעובדות לאשורן.

ניתנה היום, י"ז אב תשע"א, 17 אוגוסט 2011, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: